אפגניסטן

Poll without page-refresh

Article on other languages:

	del.icio.us
	Digg
	Furl
	Reddit
	Rojo
	Add to OnlyWire

הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן


דגל	סמל

המנון לאומי: Sououd-e-Melli

יבשת

אסיה

שפה רשמית

פאשטו, דארי (פרסית)

עיר בירה

קאבול
34°30′N 69°10′E

העיר הגדולה ביותר

קאבול

משטר

רפובליקה איסלאמית

ראש המדינה
- נשיא

נשיא
חמיד קרזאי

הקמה
- עצמאות
- תאריך

מהממלכה המאוחדת
19 באוגוסט 1919

שטח
אחוז מים

647,500 קמ"ר
זניח
40 בעולם

אוכלוסייה (2005)
צפיפות:

29,928,987 נפש
46 נפש לקמ"ר
38 בעולם

תמ"ג (2005)
תמ"ג לנפש:

63,857 מיליון $
2,134 $
68 בעולם

מטבע

אפגני (AFN)

אזור זמן

UTC +4.5

סיומת אינטרנט

קידומת בינלאומית

93+

הרפובליקה האסלאמית של אפגניסטן (בפאשטו: د افغانستان اسلامي جمهوریت De Afġānistān Islāmī Jomhoriyat (בפרסית:جمهوری اسلامی افغانستان Jamhūrī-ye Islāmī-ye Afġānistān ) היא מדינה הממוקמת בחלק הדרום מערבי של מרכז אסיה. היא גובלת באיראן במערב, בפקיסטן בדרום ובמזרח, בטורקמניסטן בצפון, באוזבקיסטן בצפון, בטג'יקיסטן בצפון מזרח ובסין בחלק המזרחי ביותר של המדינה.

היסטוריה

ערך מורחב – היסטוריה של אפגניסטן

במהלך ההיסטוריה ידעה אפגניסטן מלחמות רבות עקב היותה ארץ מעבר בין אירופה והמזרח התיכון לבין המזרח הרחוק. "דרך המשי" המפורסמת עברה דרכה, כך שהמסחר באזור פרח אך היווה סיבה נוספת למלחמות השליטה עליה. בין המאה ה-1 למאה ה-3 שלטה באזור (שבצפונה שכנה ממלכת באקטריה) אימפריית קושאן, אשר הושפעה ממוטיבים הינדים, הלניסטיים ובודהיסטיים. במאה ה-3 נוצחו הקושאנים על ידי האימפריה הסאסאנית. במאות ה-9 וה-10 החלה השפעה הולכת וגוברת של האיסלאם. בשנת 1219 השתלטו על האזור המונגולים בראשות ג'ינגיס חאן. אפגניסטן המודרנית נוסדה בשנת 1747 בידי אחמד שאן דוראני.

כוחות סובייטיים עוזבים את אפגניסטן, 1988.

במאה ה-19 נאבקו האימפריה הרוסית והאימפריה הבריטית על השליטה באפגניסטן, מאבק שהביא לעיצוב גבולותיה הנוכחיים.

אפגניסטן המודרנית קיבלה עצמאות מהבריטים בשנת 1919, והייתה למונרכיה. בין 1933 ל-1973 שררה יציבות יחסית במדינה, תחת שלטונו של המלך מוחמד זאהיר שאח'. בשנת 1964 העביר זאהיר שאח' חוקה שיצרה דמוקרטיה פרלמנטרית מוגבלת. ב-1973 תפס את השלטון בן דודו של זאהיר שאח', מוחמד דאוד ח'אן, אשר הכריז על עצמו כנשיא רפובליקת אפגניסטן. בשנת 1978 נרצח דאוד וכל משפחתו בידי פעילי המפלגה הקומוניסטית של אפגניסטן, אשר השתלטה בכח על השלטון.

בשנת 1979 פלשה ברית המועצות לאפגניסטן כדי לחזק את הכוחות הקומוניסטיים ולהקים בה משטר פרו-סובייטי. פלישה זו גררה מעורבות של ארצות הברית במלחמת האזרחים ומעורבות של שכנותיה האחרות, כשאפגניסטן משמשת ככלי משחק ב"מלחמה הקרה". המלחמה בין הסובייטים לבין כוחות המוג'אהדין נמשכה עד שנת 1989, גבתה את חייהם של בין 600,000 ל-2 מיליון אזרחים אפגנים, והביאה לבריחה המונית של כ-5 מיליון אזרחים למדינות השכנות.

בשנת 1989, נסוגו כל כוחות ברית המועצות מאפגניסטן, ובשנת 1992 נפל גם המשטר הקומוניסטי המקומי, בראשות נג'יבאללה. באותה שנה פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם, אשר הסתיימה רק בשנת 1996 כאשר משטר הטליבאן הפונדמנדליסטי השתלט על יותר מ - 80% מהמדינה, כולל הבירה קאבול (הקומוניסטים המשיכו להחזיק בחלקה הצפוני).

כוחות הקואליציה במהלך מלחמת אפגניסטן-ארצות הברית

שלטון הטליבאן התאפיין בקיצוניות אסלאמית, החלת חוקי הקוראן כחוקי המדינה, דיכוי נשים חסר תקדים, וכן במתן חסות וסיוע לארגוני טרור אסלאמיים בינלאומיים, כגון אל קעידה. עובדות אלה הובילו להטלת חרם בינלאומי על המדינה. לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר בשנת 2001 האשימה ארצות הברית את אפגניסטן במתן סיוע לאוסאמה בן לאדן וארגונו אל קעידה. האמריקנים פלשו למדינה במהלך מלחמת אפגניסטן בראשות קואליציה של מדינות והביאו לקץ שלטון הטליבאן.

ב 9 באוקטובר 2004 התקיימו בחסות ארצות הברית הבחירות הדמוקרטיות במדינה אליהם נרשמו יותר מעשרה מיליון מצביעים (40 אחוזים מהם נשים). הבחירות נוהלו בליווי שורה של כשלים וחלק מהמפלגות החרימו אותן, אולם לבסוף חמיד קרזאי ניצח ברוב של 55.4 אחוזים מהקולות.

אנשי הטליבאן ממשיכים בהתנגדותם ל"כיבוש האמריקני", ומבצעים פיגועים כנגד מטרות מערביות ונגד השלטון. ביולי 2007 חטף הטליבאן 23 אזרחים דרום קוריאנים, ובנובמבר 2007 התפוצץ מחבל מתאבד במפעל סוכר והרג שישה חברי פרלמנט.

פוליטיקה

הנשיא חמיד קרזאי מברך את הצבא החדש.

אפגניסטן היא רפובליקה אסלאמית. בראש הרפובליקה עומד הנשיא שנבחר בבחירות ישירות על ידי העם בשיטה דמוקרטית. הבחירות הדמוקרטיות הראשונות בהיסטוריה של אפגניסטן נערכו ב-9 באוקטובר 2004, 18 מועמדים הציעו עצמם למשרת הנשיא למרות שהמאבק העיקרי נערך בין חמיד קרזאי לבין יריבו יונוס קנוני. למרות האיומים של הטאליבן, מיליוני אפגנים, בהם כ-40% נשים, נהרו לקלפיות כדי לבחור את הנשיא הנבחר הראשון שלהם.

כדי למנוע הצבעות כפולות החליטו השלטונות לצבוע בדיו בלתי מחיק אצבע של הבוחר כך שלא יוכל ללכת למחוז הקרוב ולהצביע בשנית. למרות זאת, טענו רבים מהמתמודדים שהיו זיופים ולא קיבלו את התוצאות בשל טענות להצבעה כפולה ובלתי חוקית. האשמות היו כל כך קשות עד שרבים האמינו שהדבר יוביל לכאוס במדינה.

המחלוקות הסתיימו כאשר יונוס קנוני ומתמודדים אחרים שהחרימו את הבחירות קיבלו את התוצאות כדי שהמדינה לא תכנס למשבר. שלושה שבועות לאחר הבחירות הוכרז חמיד קרזאי כנשיא הרשמי של המדינה לאחר שקיבל 55.4% מהקולות.

כלכלה

אפגנים רוכבים על חמורים, המהווים עדיין את אמצעי התחבורה הנפוץ באפגניסטן

אפגניסטן היא אחת המדינות העניות והנחשלות בעולם, אשר כלכלתה ניזוקה קשות מהפלישות החוזרות ונשנות, ממלחמות האזרחים, ומשנות בצורת קשה. שני שלישים מאזרחי המדינה מתפרנסים ממשכורת הקטנה מ-2 דולר ליום, ושיעור האבטלה מתקרב ל-40% (נכון לשנת 2005). רוב האוכלוסייה עוסקת בחקלאות ובגידול בקר.

מרבית האוכלוסייה ממשיכה לסבול ממחסור באוכל, בגדים, דיור, בעיות רפואיות וכן מבעיות נוספות שנבעו מהפעולות הצבאיות וחוסר השקט הפוליטי במדינה. עד לשנת 2002 סבלה מהמדינה משיעור אינפלציה גבוה מאד, אך בשנים האחרונות חל מיתון בשער המטבע.

לאחר תבוסת הטאליבן ב2001 במלחמת אפגניסטן חקלאים רבים שבו לגדל מוצרים ליצוא במקום לגדל אוכל לאוכלוסייה המקומית. אחד הגידולים שראוי לציון הוא האופיום (שנאסר לגידול בתקופת הטאליבן בגלל החוקים האסלאמיים שהונהגו במדינה), ובתום המלחמה אפגניסטן שוב הפכה ליצרנית האופיום הגדולה בעולם.

מאמצי השיקום של המדינה הביאו ליוזמות שונות מצד מדינות העולם, ובשנת 2002 תרמו מדינות העולם כ-4.5 מיליארד דולר שהופקדו בבנק העולמי למטרות השקעה ופיתוח של המדינה בתחומי החינוך והבריאות, בניית מתקנים סניטריים, פיתוח הענף החקלאי, בניית תשתיות בתחומי התחבורה האנרגיה והתקשורת.

תקשורת

בשנים האחרונות מצב התקשורת באפגניסטן השתפר בצורה ניכרת. בתקופת הטליבאן, קוי טלפון היו מצרך נדיר. לדוגמה, בעיר הבירה, קאבול, אשר אוכלוסייתה מונה כשני מיליון איש, היו כ-12,000 קווי טלפון תקינים, ומחוץ לבירה היה המצב גרוע הרבה יותר. אמצעי התקשורת היחיד בין ערי אפגניסטן או בין אפגניסטן לשאר העולם נעשה בעזרת תקשורת לווינית.

נכון לשנת 2007, ל-8 מכל 100 אזרחים יש גישה לקוי טלפון, ויש בה כ1.4 מיליון קוי טלפון סלולארי. במדינה יש 22 מפעילות אינטרנט, ולרשת מחוברים למעלה מחצי מיליון בני אדם.

לשונות אפגניסטאן

הלשונות המדוברות באפגניסטאן מרכיבות פסיפס לשוני רב גוני ומיוחד. אפגניסטאן מצויה בטבור המפגש בין שלוש משפחות לשונות שונות - הלשונות האיראניות הלשונות ההודו-אריות והלשונות הטורקיות. באפגניסטאן ניתן למצוא דוברים ילידים של לשונות משלושת הלשונות הנ"ל בנוסף לדוברים של משפחות מיעוט נדירות.

בין הלשונות העתיקות להן נמצא תיעוד בשטח אפגניסטאן, מצויות הארמית (המלכותית), לשונה הרשמית של האימפריה האכימנית, הבקטרית - לשון איראנית מזרחית אמצעית, הפרסית האמצעית (פהלווי) והסוגדית,לשון איראנית מזרחית אמצעית שדוברה בשטחים נרחבים של דרך המשי. באפגניסטאן נמצאו מספר כתובות סלע בפרסית יהודית קדומה, כתובות בכתב עברי.

בימינו, משפחת הלשונות הנפוצה ביותר באפגניסטאן מבחינת מספר הדוברים היא משפחת הלשונות האיראניות. הלשון הראשונה שקבלה מעמד רשמי באפגניסטאן היא הפשטו, לשון איראנית צפון מזרחית, המדוברת בידי כ50% מהאזרחים האפגנים כשפה ראשונה או שנייה. לפשטו מעמד של לשון רשמית באפגניסטאן, והיא הלשון האיראנית המזרחית המדוברת ביותר. לשון איראנית נוספת הנהנית ממעמד של לשון רשמית באפגניסטאן היא הדארי, לשון איראנית דרום מערבית, הקרובה מאוד לפרסית ולטג'יקית (יש הכוללים שלוש לשונות אלו תחת שם גג יחיד). הדארי מדוברת על ידי כרבע מאוכלוסיית אפגניסטאן ברמת שפת אם. לשון איראנית דרום מערבית נוספת המדוברת באפגניסטאן היא לשון קאבול, בירת אפגניסטאן. לשון זו מובנת ברמה זו או אחרת על ידי כשמונים אחוז מאוכלוסיית אפגניסטאן, עובדה המקנה לה מעמד של לשון קוינה לאומית.

הדארי, הפרסית האפגנית, מתחלקת לחמש קבוצות דיאלקטים. כל קבוצת דיאלקטים מאחדת בתוכה מספר דיאלקטים מקומיים נוספים. הדיאלקט הפרסי הנפוץ ביותר באפגניסטאן הוא הקאבולי. דוברי דיאלקט זה הם, ככל הנראה, טאג'יקים מבחינה אתנית. בדיאלקט זה ניתן למצוא מרכיבים הודיים רבים. בקרב דוברי הקאבולי היושבים קרוב לגבול הטאג'יקי ניתן למצוא אלמנטים טאג'יקים רבים. אגד הדיאלקטים השני הוא זה של אזור הרט. דיאלקט זה קרוב מאוד לדיאלקט הפרסי של אזור חורסאן האיראני. שתי קבוצות דיאלקטים נוספות הן הדיאלקט של אזור הקאנג, שדובריו שייכים לעם הסיסטאני (למרות שאינם דוברים סיסטאני, לשון איראנית דרום מערבית המצוייה על סף הכחדה), והדיאלקט של אזור הזאראז'ת.

באפגניסטאן מדוברות לשונות איראניות נוספות ע"י מיעוטים שונים. הנפוצה מבין אלו היא הבלוצ'י, לשון איראנית צפון מערבית, עובדה מפתיעה בהתחשב במיקומה הגאוגרפי של אפגניסטאן. בלוצ'י מדוברת גם בפקיסטן, דרום מזרח איראן וטורקמניסטאן. בצפון מזרח אפגניסטאן, בסמוך לגבול עם טאג'יקיסטאן מדוברות לשונות הפאמיר, אגד לשונות איראניות צפון מזרחיות ובו מספר רב של לשונות מיעוט שבטיות. הבולטות מבין לשונות אלו הן הרושני והואחי.

אפגניסטאן היא המדינה היחידה בה ניתן למצוא אוכלוסייה גדולה יחסית של דוברי לשונות איראניות דרום מזרחיות. אחוז קטן מהאוכלוסייה האפגנית, היושב בעיקר קרוב לגבול הפקיסטני, דובר פר'צי ואומורי. בעוד שככל הנראה ישנם כיסים של דוברי אומורי בפקיסטן, הפרצ'י מדוברת באפגניסטאן בלבד.

הלשונות הלא איראניות של אפגניסטאן כוללות לשונות הודו-אריות ולשונות טורקיות. בין הלשונות ההודו-אריות הלשון בעלת מספר הדוברים הגבוה ביותר היא הפאנג'בית, לשון הודית מערבית חדשה. לשונות הודו-אריות אפגניות נוספות שייכות למשפחות הדרדית והנוריסטנית, ענפי מיעוט בקרב משפחת הלשונות ההודו-אריות.

הלשונות הטורקיות של אפגניסטאן כוללות את האוזבקית, הקירגיזית, האויגורית והטורקמנית. בנוסף ניתן למצא מיעוט דובר מונגולית.

באפגניסטאן ניתן למצוא לשונות נוספות, שאינן משויכות לאחת מהמשפחות הנ"ל - הזרגארי, הלזמי ולשונות הג'אט הנדירות.

דמוגרפיה

באפגניסטן, כמו בחלק ממדינות האזור, ישנם מיעוטים אתניים רבים. בגלל שלא נשמר מפקד אוכלוסין בשנים האחרונות, אין הערכה מדויקת לגבי גודל האוכלוסייה והקבוצות האתניות במדינה. מכאן שכל המספרים נובעים מהערכות בלבד.

ההתפלגות האתנית במדינה (לפי הערכות אמריקניות, נכון לדצמבר 2007) היא כדלקמן: 42% מהאוכלוסייה מורכבים מהפשטונים (האליטה של המדינה), 27% הם הטג'יקים, 9% הם ההאזארים (המיעוט במעמד התחתון), 9% אוזבקים, 4% אמקים, 3% טורקמנים, 2% בלוצ'ים ו-4% מורכבים ממיעוטים אחרים.

מבחינה דתית, מרבית האוכלוסייה היא אוכלוסייה מוסלמית, כאשר 80% מהאוכלוסייה הם מוסלמים סונים ו-19% מוסלמים שיעים, 1% נוסף מורכב ממיעוטים שונים כמו ההינדים והסיקים.

יהדות אפגניסטן

ערך מורחב – יהדות אפגניסטן

עד אמצע שנות ה-50 של המאה ה-20 חיו באפגניסטן כ-8000 יהודים. קהילה זו הייתה קיימת כ-200 שנים לפני העלייה הגדולה לארץ ישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20. ישנן מספר סברות להגעתם של יהודים אלו למדינה זו, הראשונה היא שחלק נכבד מהם היגרו מהעיר האיראנית השיעית משהד לאחר שאולצו להתאסלם (ראו אנוסי משהד), הסברה השנייה היא שהיהודים הגיעו מצפון, בעיקר מאזור בוכרה שבאוזבקיסטן. מרבית הקהילה היהודית התגוררה בעיר הארט שבצפון המדינה ובעיר באלכ. בעיר הבירה קאבול התגוררו מעט יהודים, ובנוסף התגוררו מעטים בכפרים. עיקר פרנסתם של היהודים הייתה מסחר, הברחת גבול וחלפנות כספים.

לפני מלחמת האזרחים חיה באפגניסטן קהילה יהודית ענפה. עם מלחמת האזרחים רוב היהודים העשירים ברחו מאפגניסטן על דרך המשי לכיוון ישראל דרך אוזבקיסטן, איראן, עיראק וירדן. עשירי אפגניסטן הגיעו לישראל חסרי כל והתיישבו בעיקר במעברות תל אביב.

נכון ל-2007 באפגניסטן חי יהודי אחד, זבולון סימן-טוב, המתגורר בבית הכנסת בקאבול כשאשתו וצאצאיו מתגוררים בישראל.