השפעות פיזיולוגיות של קנאביס

Article on other languages:

del.icio.us del.icio.us
Digg Digg
Furl Furl
Reddit Reddit
Rojo Rojo
Add to OnlyWire

קנאביס הוא הסם הפסיכואקטיבי שממנו נגזרים סמים נפוצים, כמו מריחואנה וחשיש. לצד ההשפעות המשכרות של הקנאביס, יש לו השפעות פיזיולוגיות רבות, מהן המסכנות את האדם הצורך אותו באופן מיידי [1], מהן הגורמות נזק מצטבר, ומהן השפעות חיוביות. שימוש יומיומי רב בסם כרוך גם בסכנת התמכרות פסיכולוגית. עם זאת מחקרים שונים טוענים שהשפעות מזיקות אלו פחותות מההשפעות של שימוש בסיגריות ובאלכוהול. לקנאביס גם יש השפעות פיזיולוגיות חיוביות כסם נוגד הקאות וכסם להרגעת השרירים, ואף נעשה בו שימוש בכמה יישומים רפואיים, בעיקר לטיפול במחלות נוירולוגיות מסוימות.

עובדות אלו, יחד עם ההיבטים החוקיים הנוגעים לאיסור על השימוש בסם, וההתנגדות הקיימת לאיסור זה, הביאו לעריכת מחקרים רבים בנושא. הנטייה של מרבית צרכני הקנאביס להשתמש במקביל בסמים אחרים (כגון אלכוהול וטבק [2]) מסבכת את עריכת המחקרים, הנדרשים לבודד את הקאנביס מגורמי נזק אפשריים אחרים. במדינות שבהן השימוש בקנאביס אסור, יש גם קשיים פוליטיים וחוקיים לערוך בהן מחקרים מסודרים. על זאת יש להוסיף גם את האינטרסים הפוליטיים המעורבים בסוגיה, בין אם מצד התנועות הקוראות ללגליזציה של השימוש בסם, ובין אם מצד גורמי אכיפת החוק, המקשים על שקלול הנתונים.

עם זאת, מן המחקרים עולה שצריכת הקנאביס גורמת נזק מתמשך לדרכי הנשימה (כאשר נצרך בצורת עישון), מעלה באופן מובהק את הסיכויים לחלות בסכיזופרניה, פוגעת ביכולת הקוגניטיבית ומזיקה לעוברים של נשים הצורכות קנאביס במהלך ההריון.

תוכן עניינים

השפעות מיידיות

חשיש, התרסקותו לחתיכות קטנות מראה על כך שהוא מאיכות ירודה.

טבען וחוזקן של ההשפעות המיידיות של צריכת קנאביס משתנות בהתאם למנה, הזן, ההרכבה ומקור הצמח, שיטת הצריכה, תכונותיו הנפשיות והפיזיות של המשתמש (כמו סבילות אפשרית), וסביבת המשתמש בזמן הצריכה וההשפעה. שני האחרונים נקראים לעתים "סט & סטינג", מונח שהוטבע על ידי טימותי לירי. עישון של מנת קנאביס זהה בהלך נפש (סט) שונה, או בסביבה (סטינג) שונה, יכול לשנות את ההשפעה או את תחושת האפקטים על ידי המשתמש. את ההשפעות של צריכת קנאביס ניתן באופן כללי לסווג בתור גופניות וקוגניטיביות. ראיות אנקדוטיות מציעות שתכשירים המגיעים מקנאביס סאטיבה תת-מין סאטיבה נוטות ליצור השפעה יותר קוגניטיבית או תפיסתית, בעוד קאנביס סאטיבה תת-מין אינדיקה נוטה ליצור השפעות יותר גופניות (מה שמכונה "בודי-היי"), ובנוסף השפעה מרגיעה ומרדימה יותר, בגלל התפלגות שונה של ריכוזי הקנבינואידים (לרוב באינדיקה יש יותר CBD). המשתמש לרוב ירגיש חלק מההשפעות הבאות:

השפעות משכרות

  • שינוי כללי ומהותי במצב הרוח דרכי החשיבה וההכרה - "תחושת היי".
  • תחושת ריחוף וזרמים בגוף ("בודי היי").
  • שינוי בתפיסת הזמן (לרוב הזמן מרגיש כעובר מהר יותר).
  • שינויים בהתנהגות חברתית - דברנות, צחוק מוגבר.
  • שינוי בתפיסה חושית - הערכה מוגברת של גירויים חושיים (בייחוד מוזיקה ואוכל), ובמנות גבוהות במיוחד הזיות וסינסתזיה (הצלבת חושים).
  • תחושת התעלות רוחנית ויצירתיות מוגברת.

תופעות לוואי זמניות

השפעות ארוכות טווח

פגיעה בדרכי הנשימה

מאמר סקירה מ- 2004 [3], שבחן מספר גדול של מחקרים בתחום, מעלה כי הסיכוי להתפתחות גידולים קדם-סרטניים בדרכי הנשימה עולה אצל מעשני קנאביס, באופן יחסי להיקף השימוש. על-פי מחקרים אחרים, [4] [5] [6], עישון של קנאביס שאינו מעורב בטבק אינו מעלה את הסיכון לפריצת נפחת או סרטן. עם זאת, יש ראיות לכך שמעשני קנאביס כבדים עלולים לסבול מהשפעות שליליות כגון דלקת הסימפונות או שיעול, בדומה למעשני טבק [7]

השפעות קוגניטיביות

הרעלת קנאביס חריפה גורמת לפגיעה זמנית אך מובהקת בתפקודים הקוגניטיביים [3]. מחקר הראה שמשתמשים כבדים לאורך שנים השיגו תוצאות פחות טובות מקבוצת הבקרה בסדרת מבחנים ניורופסיכולוגים שבחנו ריכוז, זיכרון, ותפקוד ביצועי, גם לאחר שפג שכרון הסם [8] [9]. פגיעה זו עלולה להימשך שבועות או חודשים, ובמקרים קשים במיוחד אף שנים, [7] , אך העדויות באשר להשפעה ארוכת טווח שאינה חולפת, עדיין אינן מספקות [3].

הקשר למחלות נפש

הקנאביס מגדיל באופן מובהק את הסיכוי של אדם הצורך אותו לחלות בסכיזופרניה [8] . נתונים שנאספו בנושא זה הראו, באופן עקבי ולאורך זמן, על שכיחות גבוהה יותר של סכיזופרניה בקרב צרכני קנאביס [10] [11]. בעבר התקשו המדענים לברר את מערכת היחסים הסיבתית באופן מלא, בשל הקושי לבודד את האפשרות שפגיעות לסכיזופרניה מעלה את הנטייה להשתמש בסמים, מההשפעה ההפוכה, של שימוש בסמים על פריצת מחלות נפש. מאז הצטברו די ראיות, והיום שוררת בנושא הסכמה רחבה למדי [8].

מחקרים אחרים מצאו ששימוש ממושך וגבה-מינון בקנאביס בגיל ההתבגרות, קשור סטטיסטית לקשת של מחלות נפש ותוצאות, המשתרעת בין אפיזודות פסיכוטיות לסכיזופרניה קלינית [12] [13] [14] [15].

מחקרים חדשים טוענים שצרכני קנאביס סובלים גם משכיחות גבוהה של דיכאון קליני, אבל העדויות כאן עדיין אינן חותכות [3].

נזקי השימוש בזמן הריון

קיים קושי ברור לחקור את הנזקים שגורם שימוש של נשים הרות בקנאביס, על העוברים. למרות זאת, העדויות מראות על פגיעה קבועה בזיכרון, בעיבוד מידע וביכולות הביצוע המנטליות אצל ילדים לנשים שהשתמשו בקנאביס בזמן הריון [3], ורופאים ממליצים להימנע משימוש בקנאביס בזמן ההריון [16].

מחקרים הציעו שהשפעה של קנאביס על הסיכון לפגמים לידתיים או לעיכוב התפתחותי, קטנה מאשר זו של סמים מסוכנים אחרים (כגון אלכוהול וקוקאין [17][18].

במחקרים על חולדות נמצא ששימוש בקנאביס, בכמות המקבילה לכ- 0.4 גרם עבור אשה בוגרת, במהלך השליש השלישי של ההריון, מוביל לפגיעות זיכרון משמעותיות אצל הצאצאים [19]. בניסוי דומה נמצא שקנאביס הגדיל את הנטייה הכימית של הצאצאים להתמכר להרואין [20].

סכנות נוספות

נמצא שהשימוש בקנאביס (גם כאשר מנטרלים את השפעתם של טבק או סמים אחרים) מגדיל את הסיכוי של המשתמש להיות מעורב בתאונות דרכים. [3]

התמכרות

על-פי הדעה הרווחת, שמקורה בהשוואה לסמים קשים ולאלכוהול, השימוש בקנאביס אינו ממכר. עם זאת, כ- 7%-10% מן המשתמשים הקבועים בקאנביס מפתחים סממנים התנהגותיים ופיזיולוגיים של התמכרות; האחוז גבוה יותר אצל אלו שהחלו בשימוש בגיל צעיר, בעיקר כאשר מדובר בשימוש על בסיס קבוע [3].

מחקר בבעלי חיים, וכמו כן דיווחים אנקדוטליים [21], הראו כי קיים סיכון לפיתוח תלות נפשית בקנאביס (בייחוד אצל אנשים עם נטייה להתמכרות), בעלת תסמיני גמילה נפשיים מתונים. גמילה מקנאביס מאופיינת בנדודי שינה, חוסר מנוחה, איבוד תיאבון, עצבנות, כעס ואגרסביות אחרי הפסקה מוחלטת של שימוש תכוף וארוך טווח, כתוצאה מפיתוח סבילות פיזיולוגית. התסמינים חריפים פחות מאשר בעת גמילה מאלכוהול, קוקאין או הרואין.

שימוש ממושך ותכוף בקנאביס גורם גם לשינויים פרמקוקינטיים (האופן שבו הסם נספג, מופץ, מפורק בגוף, ונפלט ממנו) וגם [22] לשינויים פרמקודינמיים (האופן שבו הסם פועל על תאי מטרה). השינויים האלה גורמים למשתמש הקבוע לצרוך כמויות גדולות יותר כדי להגיע להשפעה הרצויה, דבר המוביל אצל משתמשים רבים להעלאת המינון.

אך הוכח שאם המשתמש יחל הפסקה של כמה ימים, ולאחריה יחזור להשתמש, הסבילות תעלם.

התמכרות בבעלי חיים

מניסוי שנערך על עכברים עולה, כי סבילות (שנמדדה על ידי הגבה לכאב ופעילות ספונטנית) שנבנתה לאחר 6.5 ימים בהם קיבלו העכברים 2 מנות THC בהזרקה תת עורית (13 מנות), נעלמה בהדרגה בימים לאחר מכן, כשלא נמדדה שום סבילות אחרי 11.5 ימים [23].

השפעות רפואיות רצויות

  • שיכוך כאבים.
  • הפחתת תחושת בחילה והגברת הרעב והתיאבון (לסובלים מבחילות, הקאות וחוסר רעב עקב מחלתם, או כתופעות לוואי של תרופות או טיפולים בה) - למשל בתרופה מרינול.
  • הרחבת הסימפונות ונאדיות-הריאה (לסובלים מאסטמה).
  • הפחתת הלחץ התוך-עיני (לסובלים מגלאוקומה).
  • הרחבת כלי הדם.
  • העלאת כיח, מנקה את כלי הנשימה וביחד עם הרחבתם (והעובדה שעשן הקנאביס עובר בכלי הנשימה הרחבים יותר, בניגוד לעשן טבק, למשל) מחפה על הרבה מהזפת והקרצינוגנים שנשאפים ביחד עם הקנבינואידים בעישון.


השוואה לסמים אחרים

דו"ח ממשלתי צרפתי מ-1998 שהוגש על ידי שר הבריאות ברנאר קושנר דרג סמים לפי רעילות עצבית וסכנת התמכרות. הוא מיקם את הרואין, קוקאין והאלכוהול בקטגוריות הקטלניות והממכרות ביותר; בנזודיאזפינים, הלוצינוגנים וטבק בקטגוריה הבינונית, וקנאביס בקטגוריה האחרונה. הדו"ח קבע ש"התמכרות לקנאביס לא קשורה לרעילות עצבית כמו שהוגדר בסעיף 3 של קריטוריונים נירואנטומיים, ניורוכימיים והתנהגותיים. לפיכך, תוצאות קודמות המראות שינויים אנטומיים במוח אצל משתמשים כרוניים בקנאביס, שנמדדו על ידי טומוגרפיה ממוחשבת, הופרכו על ידי טכניקות דימות תהודה מגנטית מודרניות. נוסף על כך, פגימה מורפולוגית בהיפוקמפוס [לו חלק חשוב בזיכרון והריכוז] אצל חולדות להן ניתנו מנות גבוהות במיוחד של THC לא נמצאה." שר הבריאות ברנרד קושנר סיכם וקבע ש"עובדות מדעיות מראות ששום רעילות עצבית לא נגרמת על ידי קנאביס, בניגוד לאלכוהול וקוקאין." [24]

לפי המועצה המייעצת בענייני שימוש בסמים, גוף בריטי ממשלתי, שימוש בקנאביס פחות מסוכן משימוש בטבק ובאלכוהול, מבחינה חברתית, בריאותית, והתמכרותית.[25]

מנגנון הפעולה

חומרים פעילים, מטאבוליזם, ודרך פעולה

מבנה מולקולת ה-THC
מבנה מולקולת ה-THCV
מבנה מולקולת הקנאבידיול
מבנה מולקולת הקנאבינול

מתוך יותר מ-400 [26]תרכובות הנמצאות בקנאביס, ביניהן יותר מ-60 סוגי קנבינואידים, הרכיב הפעיל העיקרי הוא Δ9-tetrahydrocannabinol, הידוע לרוב בקיצורים Δ-9THC או פשוט THC, והוא היוצר את רוב ההשפעות המשכרות והרפואיות של הצמח. ל-THC ישנן כמו כן השפעות ניורופרוטקטיביות (הגנה על תאי עצב) נגד אקסיטוטוקסיסיות (הריגת תא עצב על ידי הפעלת יתר של קולטוניו), ועל כן מונע נזק עצבי מרעלים עצביים מסוימים וכמו כן מגן על תאי עצב (נוירונים) ממחלות התנוונותיות פרוגרסיביות [27]. THC עלול להפוך לקנבינואידים אחרים, כמו קנאבינול (CBN), תוצר חימצון לא פסיכואקטיבי של THC, וקנאבידיול (CBD), איזומר מבני של THC הגורם לאדם להיות ישנוני ומבולבל (השפעה המזוהה עם הביטוי stoned באנגלית), ובנוסף נראה שהוא ממתן את השפעת ה-THC ומאט את פירוקו בכבד. נראה ש-CBD מקל פרכוסים, דלקת, חרדה ובחילה. קנבינואיד אחר המצוי בסם ולו השפעה משמעותית הוא ה-THCV (Tetrahydrocannabivarin), האנלוגי ל-THC עם שרשרת צד קצרה בשתי קבוצות מתילין (CH2). הקנבינואידים נצמדים לקולטני קנבינואידים, מסוג CB1,הנמצאים בחלקים רבים במוח ומערכת העצבים, וCB2, הנמצאים בעיקר על תאי T, מערכת החיסון, תאי B, ומקרופאג'ים. נראה שקנאבידיול לא משפיע על אף אחד מהקולטנים הנ"ל, דבר המצביע על כך שאולי ישנו סוג נוסף של קולטני קנבינואידים שעוד לא התגלה.

ל-THC יש אפקט על ויסות המערכת החיסונית, דבר העלול לגרום לאפקט על תאים ממאירים, אך אין מספיק מחקר מדעי כדי לקבוע אם זה עלול לקדם או להגביל את הגורם לסרטן, אך כפי שצויין שני מחקרים סטטיסטיים חשובים הראו שאין מתאם (קורילציה) חיובי בין צריכת קנאביס לסרטן, אלא אפילו מתאם שלילי מינורי [4] [6].

ישנם קולטני קנבינואידים גם במערכת הרבייה האנושית, אבל אין מספיק מחקר מדעי כדי לקבוע באופן חד משמעי את ההשפעות של קנאביס על הרבייה - בעוד מחקרים מסוימים על בעלי חיים דיווחו על ירידה (זמנית) ברמת הטסטוסטרון, ייצור, כושר תנועה, וחיות של הזרע והפרעה בוסת, מחקרים אחרים הראו תוצאות הפוכות, וייתכן שמתפתחת סבילות לתופעות האלו [28] [29] .

אצל חלק קטן באוכלוסייה קנאביס עלול לעורר תגובות אלרגיות מתונות.

זמינות ביולוגית

בשאיפה של עשן או אדי קנאביס היחס בין כמות ה-THC הנמצא בחומר לזו הנספגת במחזור הדם משתנה בין אדם לאדם, בטווח שבין 1% ל-24%. רמת הספיגה הנמוכה והפכפכותה המתמיהה נובעת מכמה גורמים, ביניהם: עשן המתפזר באוויר, הבדלים בטכניקות העישון בין משתמש למשתמש, נשיפת העשן כשעוד יש בו THC, והבדלים במטבוליזם ופירוק קנבינואידים בריאות בין אדם לאדם [30].

מחקר הראה שלהחזיק עשן קנאביס בריאות לא בהכרח מגביר את השפעות ה-THC במבחן ביצוע פסיכולוגי [31] . ברם, מחקר חדש יותר שנערך על ידי אותם מחברים מראה שהחזקת העשן לאורך זמן רב יותר מגבירה את הדירוג הסובייקטיבי של ה"היי". המחקר הנ"ל מצא כמו כן שהחזקת העשן לאורך זמן רב יותר, מפחיתה את הדירוגים [32] הסובייקטיבים של "רוגע" יותר מאשר החזקה קצרה של העשן.

מדידת הזמינות הביולוגית של הסם בצריכה אוראלית מאוד קשה, בשל הקושי בביצוע טיטור בצריכה אוראלית.

מינון קטלני

לפי אינדקס מרק, המהדורה ה-12, ה-LD50 (מינון סמי לתלי) של THC בחולדות, או המינון (במקרה זה הכוונה היא לרמת הTHC בדם, כשכפי שצויין בין 1% ל-24% מה-THC הנמצא בחומר נספג בדם) הקטלני בשביל 50% מקבוצת חולדות שנבדקו בשאיפה, הוא 42 מ"ג לק"ג של משקל גוף. זה שווה ערך לאדם השוקל 75 ק"ג, ושואף את כל ה-THC בלכל הפחות (כלומר, במידה והספיגה שלו היא הגבוהה ביותר שנמדדה) 87.5, ולכל היותר (כלומר, במידה והספיגה שלו היא הנמוכה ביותר שנמדדה) 2100 סיגריות מלאות גרם אחד של קנאביס בעל פוטנציה גבוהה במיוחד של 15%THC (יותר מפי 3 ממריחואנה ממוצעת), באותו רגע. מנה זו גדולה ביותר מפי 1000 מהמנה האפקטיבית - כמות הסם הנדרשת כדי לקבל השפעה נורמלית (חשוב לציין, שהרעילות הנמדדת במחקרים על בעלי חיים לא בהכרח מדויקת אצל בני אדם. תפוצת קולטני הקנבינואידים במערכת העצבים המרכזית של חולדות שונה מזו אצל בני אדם, ולכן הרעילות אצל בני אדם עלולה להיות מעט שונה מזו המתפרסמת במחקרים על בעלי חיים).
בצריכה אורלית הLD50 של THC אצל חולדות הוא 1270 מ"ג וק"ג ו-730 מ"ג לק"ג אצל זכרים ונקבות, בהתאמה. זה בממוצע שווה ערך לאדם הבולע חצי ק"ג של קנאביס עם פוטציה גבוהה במיוחד של 15% THC (בערך פי 6000 מהכמות הנדרשת כדי לקבל השפעה נורמלית).
רק במתן תוך ורידי רמה רעילה של THC בגוף אפשרית באופן תאורטי.[33] [30]
היחס בין כמות הקנאביס הדרושה להרוות קולטני קנבינואידם לכמות הקנאביס הדרושה כדי לגרום למנת יתר קטלנית הוא 1:40,000.

מחקרים על תפוצת קולטני הקנבינואידים מסבירים מדוע הרעילות של THC נמוכה כל כך (נמוכה עשרות מונים משל קפאין, לדוגמה): על חלקים במוח השולטים בפעולות חיוניות של הגוף, כמו נשימה ודופק, יש פחות קולטני קנבינואידים [34], כך שהם נשארים אדישים יחסית (ועל כן מתפקדים בצורה נורמלית) אפילו למנות גדולות יותר משאי פעם יוכלו להיצרך בנסיבות רגילות.

ניתן לומר שבנסיבות רגילות בלתי אפשרי להגיע למנת יתר של קנאביס. במהלך כל שנותיה המתועדות של ההיסטוריה הרפואית לא נמצא מקרה מוות אחד כתוצאה ממנת יתר של קנאביס.

שימוש רפואי

כתרופה, ניטען כי ההשפעה החשובה ביותר של קנאביס היא דיכוי בחילה (אנטיאמיזיה), וכמו כן הוא מעודד תיאבון, משפר מצב רוח, ומשכך כאבים חלש (אנלגזיה), ועל כן יעיל להקלת התסמינים אצל מטופלים הסובלים מאיידס וסרטן, הסובלים לרוב מדיכאון קליני ובחילות (ואובדן משקל הנובע מכך) כתוצאה מכימותרפיה וטיפולים אחרים שמכוונים ישירות לסימפטומים שלהם. בניסוי קליני שלב שלישי לא נמצאה כל השפעה חיובית לקנאביס או ל-THC על חולי סרטן: חולי סרטן שפיתחו אנורקסיה עקב מחלתם חולקו לשלושה קבוצות: קבוצה אחת טופלה טופלו בתמצית קנאביס, קבוצה שנייה ב-THC שבודד מצמח הקנביס וקבוצה שלישית פלסבו, כל הטיפולים ניתנו בצורה אורלית. נמצא כי לטיפולים השונים אין השפעה על תיאבון, מצב הרוח או איכות החיים של החולים[35].

בנוסף קנאביס מפחית את הלחץ התוך עיני ועל כן יעיל לטיפול בגלאוקומה. נמצא שקנאביס עשוי להיות יעיל לטיפול במחלות ניורולוגיות מסוימות כגון אפילפסיה, מיגרנה והפרעה דו קוטבית (בעבר נקראה "מניה דיפרסיה"). מחקרים מצאו שקנאביס מקל על טיקים אצל מטופלים הסובלים ממהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) ו/או מתסמונת טורט[36][37][38]. מטופלים שטופלו עם קנאביס דיווחו על הפחתה משמעותית בטיקים מוטוריים וווקליים, חלקם על 50% ויותר. הפחתה מסוימת בהתנהגות טורדנית כפייתית נמצאה גם כן. [36] מחקר חדש מראה בנוסף שקנאביס יכול לשמש טיפול מונע ל"מחלת אלצהיימר"[39].

גרסה סינתטית של THC נמכרת במדינות רבות בצורת גלולה למתן אוראלי בתור תרופת המרשם דרונאבינול (שם מסחרי - מרינול). נמצא כמו כן ש-THC מפחית היחסמות עורקים [40]. תרסיס למתן תת-לשוני המופק מתמצית של קנאביס (מכיל THC וקנאבידיול) אושר גם כן לטיפול בטרשת עורקים בקנדה בתור תרופת המרשם סטיבקס [41].

השימוש בקנאביס עקב התועלות הרפואיות הרבות שלו (ראו תועלות ושימושים רפואיים) היה נפוץ לפני הוצאת הקנאביס מחוץ לחוק בארצות הברית, ובמהלך אותה תקופה הונפקו מרשמים רבים בהן המלצות למטופל על טיפול בקנאביס.

בתקופה שעברה מאז שהחוק אסר על שימוש בקנאביס לשימוש אישי, עלו גם תהיות לגבי שימוש רפואי בו. יש כיום מודעות לתועלות רפואיות של קנאביס בתחומים מסוימים, ולכן במקומות רבים בעולם יש הסדרה ורגולציה של שימוש רפואי בקנאביס.

כך למשל, למרות שהממשל הפדרלי בארצות הברית ידוע במדיניותו הנוקשה בנוגע לשימוש בקנאביס ועל אף העובדה שממשל זה הוא המוביל הראשי של מדיניות "אפס סובלנות" נגדו, בחלק ממדינות ארצות הברית השימוש הרפואי בקנאביס הוא חוקי ומוסדר.

אזהרה: השימוש בסמים אסור על פי חוק במדינות רבות, ועלול לגרור ענישה חמורה ונזק בריאותי בלתי הפיך.


הפניות

  1. ^ [1] The Dangers of Cannabis, 2003, Retrieved on 2006-12-04, Professor Ray Streater
  2. ^ [2] Marijuana use and increased risk of squamous cell carcinoma of the head and neck
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 [3]
  4. ^ 4.0 4.1 [4], Marijuana Smoking Does Not Cause Lung Cancer|Anderson Valley Advertiser, Fred Gardner, 2006-07-06
  5. ^ Heavy habitual marijuana smoking does not cause an accelerated decline in FEV1 with age, D.P. Tashkin et al., Am. J. Respir. Crit. Care Med., volume 155, issue 1, January 1997, 141-148, [5]
  6. ^ 6.0 6.1 [6] ,Study finds no marijuana-lung cancer link, Washington Post, 2006-05-26, Retrieved on 2006-07-13
  7. ^ 7.0 7.1 Pharmacology and effects of cannabis: a brief reviewת C. HEATHER ASHTON, FRCP, Emeritus Professor of Clinical Psychopharmacology University of Newcastle upon Tyne, Department of Psychiatry, Royal Victoria Infirmary, Newcastle upon Tyne NEI 4LP. full text
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 http://www.cma.ca/multimedia/staticContent/HTML/N0/l2/jpn/vol-32/issue-1/pdf/pg30.pdf
  9. ^ N. Solowij, R. S. Stephens, R. A. Roffman, T. Babor, R. Kadden, M. Miller; K. Christiansen, B. McRee, and J. Vendetti, "Cognitive Functioning of Long-term Heavy Cannabis Users Seeking Treatment", J. Am. Med. Assoc., Vol. 287, No. 9 (2002) abstract
  10. ^ Cannabis and Schizophrenia: A Longitudinal Study of Swedish Conscripts, S. Andreasson et al., The Lancet, 1987volume 2, 1483-1486
  11. ^ Causal association between cannabis and psychosis: examination of the evidence, L. Arseneault et al. The British Journal of Psychiatry, 2004, volume=184, 110-117[7]
  12. ^ Cécile Henquet, Lydia Krabbendam, Janneke Spauwen, Charles Kaplan, Roselind Lieb, Hans-Ulrich Wittchen and Jim van Os, Prospective cohort study of cannabis use, predisposition for psychosis, and psychotic symptoms in young people, British Medical Journal, 2004, volume 330, issue 11
  13. ^ G C Patton, Carolyn Coffey, J B Carlin, Louisa Degenhardt, Micheal Lynskey and Wayne HallCannabis use and mental health in young people: cohort study, British Medical Journal, 2005, volume 325,issue 1195
  14. ^ Louise Arseneault, Mary Cannon, Richie Poulton, Robin Murray, Avshalom Caspi, Terrie E Moffitt, Cannabis use in adolescence and risk for adult psychosis: longitudinal prospective study, British Medical Journal, 2002, [8]
  15. ^ Avshalom Caspi, Terrie E. Moffitt, Mary Cannon, Joseph McClay, Robin Murray, HonaLee Harrington, Alan Taylor, Louise Arseneault, Ben Williams, Antony Braithwaite, Richie Poulton, and Ian W. Craig|Moderation of the Effect of Adolescent-Onset Cannabis Use on Adult Psychosis by a Functional Polymorphism in the catechol-O-Methyltransferase Gene: Longitudinal Evidence of a Gene X Environment Interaction, Society of Biological Psychiatry, January 2005, [9]
  16. ^ Cannabis during pregnancy, Netdoctor.uk [10]
  17. ^ J.S. Hayes, R. Lampart, M.C. Dreher, L. Morgan, Five-year follow-up of rural Jamaican children whose mothers used marijuana during pregnancy, West Indian Medical Journal, volume 40, issue 3, 120-3
  18. ^ M.C. Dreher, K. Nugent, R. Hudgins, Prenatal Marijuana Exposure and Neonatal Outcomes in Jamaica: An Ethnographic Study, Pediatrics, 1994, volume 93, issue 3, 254-260
  19. ^ [11]
  20. ^ [12]
  21. ^ [13] Erowid - Anecdotal reports of cannabs habituation
  22. ^ Marijuana and Medicine: Assessing The Science Base, J.E. Joy, S. J. Watson, Jr., and J.A. Benson, Jr; Washington D.C, United States National Academy of Sciences, National Academy of Sciences Press, 1999 [14]
  23. ^ [15] Bass CE, Martin BR, Department of Pharmacology and Toxicology, Medical College of Virginia, Virginia Commonwealth University, P.O. Box 980613, Richmond, VA 23298, USA.
  24. ^ 1998 INSERM-CNRS report, directed by Pr. Bernard Roques and commissioned by Health Secretary of State Bernard Kouchner [16] [17] [18]
  25. ^ [19] , UK government report, House of Commons Science and Technology Committee, 2006-07-18, Retrieved on 2006-08-29
  26. ^ K.M. HonoÂrio, L.G. Freitas, M. Trsic, A.B.F. da Silva, A quantum chemical study on the psychoactivity of cannabinoid compounds, J. Of Molec. Structure (Theochem) 538 (2001) pp. 99-106 PDF
  27. ^ [20] Neuroprotection by 9-Tetrahydrocannabinol, the Main Active Compound in Marijuana, against Ouabain-Induced In Vivo Excitotoxicity, M. van der Stelt, W. B. Veldhuis, P. R. Bär, G. A. Veldink1, J. F. G. Vliegenthart, and K. Nicolay, The Journal of Neuroscience, September 1, 2001
  28. ^ Principles of Medical Pharmacology 6th edition, H.K. Kalant & W.H.E. Roschlau, 1998 pages 373-375
  29. ^ Adverse Effects of Cannabis W. Hall, N. Solowij, "The Lancet" Nov 1998,1611-6, volume 352
  30. ^ 30.0 30.1 [21] Medical Marijuana Patien Use and Cultivation Limits, Martin Martinez
  31. ^ Block RI, Farinpour R & Braverman K.,Acute effects of marijuana on cognition: relationships to chronic effects and smoking techniques, Pharmacology Biochemistry and Behaviour, 1992, volume 43(3), 907-917
  32. ^ Block RI, Erwin W, Farinpour R & Braverman K., Sedative, Stimulant, and Other Subjective Effects of Marijuana, Relationships to Smoking Techniques, Pharmacology Biochemistry and Behaviour, 1997, volume 59(2), pages 405-412
  33. ^ [22], Cannabis Chemistry, Retrieved on 2006-03-20, Erowid
  34. ^ [23], Mackie K., University of Washington
  35. ^ Cannabis-In-Cachexia-Study-Group; Strasser F, Luftner D, Possinger K, Ernst G, Ruhstaller T, Meissner W, Ko YD, Schnelle M, Reif M, Cerny T. Comparison of orally administered cannabis extract and delta-9-tetrahydrocannabinol in treating patients with cancer-related anorexia-cachexia syndrome: a multicenter, phase III, randomized, double-blind, placebo-controlled clinical trial from the Cannabis-In-Cachexia-Study-Group. J Clin Oncol. 2006 Jul 20;24(21):3394-400.
  36. ^ 36.0 36.1 K.R. Muller, U. Schneider, H. Kolbe, H.M. Emrich, Treatment of Tourette's Syndrome With Delta-9-Tetrahydrocannabinol, American Journal of Psychiatry, 1999, volume 56 [24]
  37. ^ K.R. Muller, U. Schneider, A. Koblenz, M. Jöbges, H. Kolbe, T. Daldrup, H.M. Emrich, Treatment of Tourette's Syndrome with Δ9-Tetrahydrocannabinol (THC): A Randomized Crossover Trial, Pharmacopsychiatry, 2002, volume 5 [25]
  38. ^ R. Sandyk, G. Awerbuch, Marijuana and Tourette's Syndrome, Journal of Clinical Psychopharmacology, 1988, [26]
  39. ^ [27], "Marijuana may block Alzheimer's" Retrieved on 2006-12-31
  40. ^ [28] Nature magazine, Cannabis compound benefits blood vessels, 2005-04-04
  41. ^ [29] USA Today, Spray alternative to pot on the market in Canada,2005-06-23

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%99%D7%96%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A1

This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.