|
Article on other languages:
|
טְייֵן שָׁאן (סינית: 天山) ("ההרים השמימיים"), הוא רכס הרים במרכז אסיה, מצפון וממערב למדבר טַקְלַמַקָאן באזור הגבול של קזחסטן, קירגיזסטן והמחוז האויגורי האוטונומי שינג'יאנג שבמערב סין. השם הנפוץ והנוכחי של הרכס הוא תרגום סיני לשמו האויגורי – "טנגרי טאג" ("הרי הרוח"). במיפוי המערבי הקצה המזרחי של טיין שאן נמצא לפני או'רו'מצ'י, והאזור ממזרח לעיר ידוע כבוגדה שאן. לעומת זאת, במיפוי הסיני, משושלת האן ועד לימינו, טיין שאן כולל גם את בוגדה שאן ורכס ברקול. רכס טיין שאן הוא חלק מחגורת ההימלאיה האורוגנית שנוצרה מהתנגשות הלוח ההודי והלוח האירו-אסיאתי בעידן הקנוזואי. הרכס הוא אחד מרכסי ההרים הארוכים ביותר במרכז אסיה ומשתרע על פני 2,800 ק"מ מזרחית לטשקנט שבאוזבקיסטן. פסגת רכס טיין שאן היא "פיק פובדי" או "פיק פובדה" ("פסגת הניצחון"), הנמצאת בגובה 7,439 מטר מעל פני הים והיא הנקודה הגבוהה ביותר בקירגיזסטן, הנמצאת על הגבול עם סין. הפסגה השנייה בגובהה של רכס טיין שאן היא "חאן טנגרי" ("אדון הרוחות"), הנמצאת בגובה של 7,010 מטר מעל פני הים ועל הגבול בין קזחסטן וקירגיזסטן. מטפסי הרים סיווגו את הפסגות האלה כשתי הפסגות הצפוניות ביותר בעלות גובה של יותר מ-7,000 מטר בעולם. "טורוגרט פאס", בגובה 3,752 מטר מעל פני הים, נמצאת על הגבול בין קירגיזסטן ומחוז שינשג'יאנג. הרכס המיוער אלטאו, שנמצא בגובה נמוך יותר בחלק הצפוני של טיין שאן, מאוכלס על ידי שבטי רועים שמדברים בשפות טורקיות. הנהרות העיקריים הזורמים בטיין שאן הם סיר דאריה, אילי ונהר טארים. אחד מהאירופאים הראשונים שביקר ותיאר בפרטי פרטים את רכס טיין שאן היה המגלה הרוסי פיוטר סמיונוב בשנת 1850. תמונות מאזור הרכס
|
||||||||||||||||||||||||||||||||
This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.