כת

Article on other languages:

del.icio.us del.icio.us
Digg Digg
Furl Furl
Reddit Reddit
Rojo Rojo
Add to OnlyWire
שבתי צבי בציור משנת 1665, מיסד כת השבתאות.

כת היא קבוצה חברתית סגורה הסבה סביב תורה רעיונית אשר יוצרת הפרדה בין חברי הכת לעולם החיצוני. הכת פועלת בדרך כלל ללא שקיפות ציבורית, ולרוב אף חבריה ממודרים ממידע הקשור בה. במקרים רבים, הכת דבקה ברעיונות ומעשים המבוססים על אמונה, ולעתים גם כאלו הקשורים בסגידה לאדם מסוים.

קיימות כתות הפועלות בתום לב וללא פגיעה בחבריהן ובזולתם. אולם, כתות רבות משתמשות במניפולציה וטכניקות שליטה לא אתיות הפוגעות בחברים בהן כדי לקדם את תורת הכת או כדי לקדם מטרות חומריות ורגשיות של מנהיג הקבוצה.

תוכן עניינים

סוגי כתות

חלוקה לפי סכנה לחברה

יש להבדיל בין שלושה סוגים של כתות: כתות אלימות (למשל, אלה שמשכנעות את מאמיניהן לבצע התאבדות המונית), כתות מניפולטיביות (למשל, אלה המשפיעות על מאמיניהן לתרום את כל רכושם לשיפור רווחתו של מנהיג הכת) וכתות לגיטימיות. כת לגיטימית היא כת שהבדל המהותי היחיד בינה לבין אמונה במערכת ערכים מקובלת כל שהיא, הוא מספר האנשים המחזיקים בערכיה. דעות הציבור חלוקות לגבי סוגי הכתות שעל המדינה לפעול נגדם. יש להבדיל בין כתות לגיטימיות שאינן פוגעות בחבריהן ובחברה הכללית, לבין כתות מסוכנות שמנצלות את מאמיניהם ומזיקות לשאר החברה. דוגמה קיצוניות לכתות מסוכנות היא כת המכינה את מאמינה להתאבדות המונית או מעשי רצח. דוגמאות: הכת של דייוויד כורש בארצות הברית, כת מקדש השמש באירופה, כת האמת הצרופה ביפן, הכת של סיניון (מוסד גמילה מסמים לנוער בארצות הברית שהפך לכת) וכת החשישיים (שהמצאת הטרור מיוחסת לה).

בכתות לגיטימיות עשויה להיות בעיה עם הסגרת חבר הכת למשטרה כשהוא פוגע בחברי הכת האחרים על דעת עצמו ובניגוד לערכי הכת. לדוגמה, לכת עדי יהוה שנחשבת לגיטימית יש בעיה להסגיר פדופילים שהצטרפו לשורותיה [6].

חלוקה לפי מאפייני אמונה

  • כתות דתיות, הממאמינות באחת הדתות הקיימות, או משלבות דתות קיימות בתורתן או ממציאות דת חדשה.
  • כתות שמאפיינם הוא סגידה לאדם מסוים, גורו.
  • כתות פוליטיות, שנוצרו על מנת לקדם מטרה פוליטית.
  • כתות שנועדו להעצים את החברים. כתות אלו משתמשות בעיקר בטכנולוגיות של סדנאות מודעות עצמית וחברתית, ומטרתן המוצהרת היא שיפור יכולותיו של המשתתף. צורת הגיוס הנפוצה בכתות היא הבטחה לעושר והצלחה כלכלית או לשיפור יחסים חברתיים ובין-אישיים. פעמים רבות המצטרף נדרש לשלם סכומים גבוהים עבור ההשתתפות, עבור ספרים שהוצאו על ידי הכת או לעבוד בהתנדבות על מנת לגייס מצטרפים חדשים לכת.
האבחנה בין כת כזו לבין קבוצה לגיטימית מתמקדת בכמה היבטים:
    • האם המשתתף נחשף למסע שיכנועים לקבלת שירותים (כגון קורסים) מהכת העולים סכומים משמעותיים?
    • האם המשתתף נדרש לגייס חברים חדשים לטובת הכת?
    • האם המשתתף נדרש לעבוד שעות רבות בהתנדבות לטובת הכת ו/או למסור לה חלק גדול מרכושו? (מעשר לכהנים או סכום סביר לצדקה מאפיין דתות וכתות לגיטימיות רבות).
    • האם חברי הקבוצה מציגים את עצמם ואת אמונתם לאנשים שונים באופנים סותרים? (למשל כארגון זכויות אדם כלפי מי שאין לו פוטנציאל להצטרף, כמלמדי אסטרטגיות למידה כלפי מי שיש לו פוטנציאל להצטרף, כחבורת חוקרים מדעיים כלפי מצטרפים חדשים וכדת כלפי חברים ותיקים).

מאפיינים סוציולוגיים של כתות

לא כל המאפיינים קיימים בכל הכתות, ומשקל המאפיינים שונה מכת לכת.

  • מנהיג: בדרך כלל מרוכזת הכת סביב אדם כריזמטי בעל כושר מנהיגות יוצא דופן, שמסוגל לסחוף אנשים אחרי רעיונותיו. לפעמים מנהיג כזה מכונה גורו.
  • סודיות: המתקבלים לכת עוברים לרוב טקס חניכה, שבו הם מתחייבים להיות נאמנים לכת ולשמור על הסודיות של הנעשה בה.
  • התנתקות: דחיפה לנתק קשרים חברתיים ישנים, הסתגרות והתבדלות של אנשי הכת מפני העולם החיצוני.
  • אדיקות: תביעה לאדיקות פולחנית עזה.
  • ציות: בקשת ציות וכפיפות מוחלטת מחברי הכת למנהיגיה, והטלת סנקציות ועונשים בעקבות אי מילויה.
  • מיסיונריות: ניסיון לגייס חברים נוספים לכת.
  • ויתור על רכוש: תביעה להקדשת הרכוש הפרטי לכת או למנהיגה.
  • סולידריות בין חברי הכת: עידוד חברי הכת וגילויי אמפתיה חריגים.
  • דוקטרינה המסבירה את העולם באופן חדשי.
  • טקסיות המקשרת בין החברים ומשווה חגיגיות לאירועים.

לכל כת יש מאפיינים ייחודיים. יש כתות שמצטיינות באדיקות דתית, יש כאלו שהן קרש קפיצה של המנהיג להגיע לעמדה שלטת בחברה, ויש כאלו שהן קריאה אנטי חברתית.

ביקורת חברתית על כתות

כתות רבות מעוררות ביקורת חברתית, הנסובה בעיקר על היחס בין הנהגת הכת לחברים. מבקרי התארגנויות כאלו טוענים שמנהיגי הכת מפעילים לחץ פסיכולוגי חריג על חברי הכת ומנצלים אותם כדי להשיג כסף או כוח.

כתות אחרות נחשבות מסוכנות לסדר החברתי בשל רעיונותיהן החריגים או הקיצוניים. בימי הביניים, למשל, רדפה האינקוויזיציה חברים בכתות מינות, בטענה שהם מעודדים אמונה שונה מזאת של הכנסייה הקתולית. כיום ישנן מדינות המחוקקות חוקים נגד כתות, כמו יפן, הנאבקת בכת ה"אום שינריקיו", או גרמניה, הנאבקת בכת הסיינטולוגיה. עם הופעת תנועת החסידות ביהדות היא נחשבה לכת של מעשי ליצנות, בידי הזרם המרכזי, ואף הוחרמה בידי מנהיגו הדתי - הגאון מווילנה.

טכניקות של שכנוע ושליטה לא אתיות הנהוגות בחלק מהכתות

  • בידוד ממשפחה או מחברים ישנים
  • שימוש בשיטות מיוחדות להעלאת רמת הכניעה למרות המנהיג
  • לחץ חברתי רב
  • ניהול חיי החברים בכת
  • דיכוי הטעם האישי והחשיבה הביקורתית
  • קידום של תלות בקבוצה ופחד לעזוב אותה
  • טיפוח ביקורת קיצונית ושלילה גורפת כלפי גופים בעולם החיצון
  • שלילת ערכיו של העולם החיצון
  • שימוש בשפה ומונחים המוכרים רק לחברי הכת
  • שימוש במערכת חשביתת כוללת המיצרת תפיסה שונה של המציאות
  • האדרת כוחו של מנהיג הקבוצה

כתות חשובות בהיסטוריה

כתות פעילות במאה העשרים והעשרים ואחת

כתות שאינן פעילות בישראל

כתות פעילות בישראל

בישראל פועלות עשרות כתות ומנהיגים רוחניים [דרוש מקור], מדינת ישראל אינה רואה מתפקידה לפעול נגדן פרט למקרים בהן יש הפרת חוק. ב-1987 פורסמו מסקנות ועדה בין-משרדית בראשות חברת הכנסת מרים גלזר-תעסה, לבדיקת תופעת הכתות בישראל. את הוועדה מינה שר החינוך זבולון המר והיא בדקה במשך חמש שנים, עשר כתות שפעלו בישראל. לדעת הוועדה חלק מהכתות מסוכנות ולכן המליצה להשתמש בחוקים הקיימים כנגדן. על פי הוועדה במקרים בהם כתות מטעות את הציבור ואינן מצהירות בגלוי מי הן, ובמקרים בהם מתבצעות בהן עברות פליליות לכאורה, יש להסתייע בדין הפלילי הקיים כדי למנוע מהן לפגוע בציבור ולא לחוקק חוקים חדשים. המלצות הוועדה לא אומצו ולא יושמו.

דוגמאות לכתות על פי אתרים לא רשמים שונים:

הבהרה: איזכור שמה של קבוצה ו/או של אינדיבידואל ברשימה הקשורה לכתות, באתר זה או אחר, אין משמעו שהקבוצה ו/או האינדיבידואל מהווים כת או קשורים לכת, אלא שמישהו מחשיב אותם לכאלה על פי הקריטריונים שלו, שאינם בהכרח גלויים או מוסכמים על מרבית הציבור.

רשימה זו אינה זהה לגופים שנבדקו על ידי הוועדה לבדיקת תופעת הכתות בישראל. מאז שנות ה-80 חלק מהגופים שנבדקו הפסיקו את פעולתם ולגבי חלק אחר יש הסכמה נרחבת כי אינם כתות כלל, או שאינם כתות מסוכנות (דהיינו, ההבדל בינם לבין קבוצות דתיות אחרות הוא רק במספר המאמינים).

לקריאה נוספת

  • דו"ח הוועדה הבינמשרדית לבדיקת נושא ה"כתות" (קבוצות חדשות) בישראל (1985). ירושלים: הוצאת משרד החינוך והתרבות.
  • דו"ח ועדת גלזר-תעסה [21]

הערות שוליים

  1. ^ ראו אתר המידע על כתות במדינת ישראל (אתר לא רשמי)[1]
  2. ^ ראו אתר המידע על כתות של יד לאחים [2] (אתר לא רשמי) ואת האתר הלא רשמי "כתות בישראל" המצטט את דוח תעסה גלזר [3]
  3. ^ ראו אתר המידע על כתות במדינת ישראל (אתר לא רשמי)[4]
  4. ^ ראו אתר המידע על כתות במדינת ישראל (אתר לא רשמי)[5]

ראו גם

קישורים חיצוניים

This article is from Wikipedia. All text is available under the terms of the GNU Free Documentation License.